最近开始听论语、学论语。或许是随着年龄的增长、心灵成熟度的增加,再看论语是不同的感受。论语第一则给我哪些启发呢?以下是我当前的理解,书写分享出来,共同切磋。 论语第一则: 子曰:“学而时习之,不亦说乎?有朋自远方来,不亦乐乎?人不知而不愠,不亦君子乎?”“学而时习之”这句话,我们大体知道的意思是:要复习。是的,学习的东西要时常复习,否则就会忘却脑后、相忘于江湖……在复习之外,我认为同样重要的一点是:从知到到做到,知行合一。 当今时代,我们获取知识的渠道越来越多、获取知识也更加便捷,甚至已经出现了知识便秘的反效果。很多人买很多课、买很多书,但是并没有生活得更好。 今天上午,我在闭目静心时,认真感受了一下这个问题: 是什么让我的生活更好更幸福了呢? 并不是学习很多的课程,而是 真的将所学去内化为自己的行动,自己真的成长了、更幸福更开心更向前了 。比如学习论语,我认为如果只是会背,就低估了论语的价值;但是如果能够将这里的智慧逐渐体悟出来,并且用在生活中,那真的是自己的成长、是对经典的传承。 这里的“朋”是志同道合的朋友。这让我想到自古君子、仁人志士都非常 注重朋友圈,结交志同道合的正能量朋友。 不可否认,每个人都会受到周边环境的影响,那选择什么样的朋友、什么什么样的环境,就格外重要。能和志同道合的朋友一起交流成长,彼此支持帮助、鼓励庆祝,这是多么快乐的一件事啊。 迎接朋友时,要将喜悦表现在脸上。这也是“乐”的一层含义。 如果别人不了解自己、甚至误解了自己,这时候能够不生气、而且不把愤怒表现出来,这难道不是君子的行为吗? 这句话让我内心颇为触动。这一点我自己就做得不好,如果有人误解我、或者小瞧了我,我就会不开心。如何能够“人不知而不愠”呢?我想,随着日后对智慧经典的理解和践行,自己会越做越好的。至少目前,我知道了这一君子所为——人不知而不愠。